לספרה החדש העניקה נורית זרחי שם כה יפה, "דוגמת העולם". כולנו מכירים את הדוגמה הזאת, המקצב הזה, ההדפס על האריג שהעולם עשוי ממנו – יום ולילה, אור וחושך, חיים ומוות, זיכרון ושכחה. התבנית הזאת, על הכפילויות המהדהדות בה, התחדדה בשירת זרחי כבר בספרה הקודם, "ואת?", ומה שהבליט אותה פתאום, מה שסילק שכבות של ערפל ודיאלקטיקה … המשך לקרוא נורית זרחי, דוגמת העולם